Bava Metzia 65

Kapitel 65

א (שמות כג, ה) רובץ ולא רבצן רובץ ולא עומד תחת משאו ולא מפורק תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו ואי אמרת צער בעלי חיים דאורייתא מה לי רובץ ומה לי רבצן ומה לי עומד

1 Liegen, nicht aber wenn es zu liegenpflegt; liegen, nicht aber wenn es steht; unter seiner Last, nicht aber, wenn es abgeladenist; unter seiner Last, eine Last, die es tragen kann. Wenn man nun sagen wollte, die Tierquälerei sei [ein Verbot] der Tora, so ist es ja einerlei, ob es liegt oder zu liegen pflegt oder steht!? –

ב הא מני ר' יוסי הגלילי היא דאמר צער בעלי חיים דרבנן

2 Hier ist die Ansicht R. Jose des Galiläers vertreten, welcher sagt, die Tierquälerei sei ein rabbanitisches [Verbot].

ג ה"נ מסתברא דקתני תחת משאו משאוי שיכול לעמוד בו מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבי יוסי הגלילי ש"מ

3 Dies ist auch einleuchtend, denn es heißt: unter seiner Last, eine Last, die es tragen kann, und derjenige, der diese Ansicht vertritt, ist R. Jose der Galiläer. Schließe hieraus. –

ד ומי מצית מוקמת לה כרבי יוסי הגלילי והא קתני סיפא תחת משאו ולא מפורק מאי לא מפורק אילימא לא מפורק כלל הא כתיב (דברים כב, ד) הקם תקים עמו אלא פשיטא לא מפורק בחנם אלא בשכר מאן שמעת ליה דאית ליה האי סברא רבנן לעולם ר' יוסי הגלילי היא ובטעינה סבר לה כרבנן

4 Wieso kannst du [diese Lehre] R. Jose dem Galiläer addizieren, im Schlußsatze lehrte er ja unter seiner Last, nicht aber, wenn es abgeladen ist. Was ist nun unter ‘nicht abgeladen’ zu verstehen: wollte man sagen, man brauche dann überhaupt nicht [zu helfen], so heißt es ja:du sollst mit ihm aufrichten; vielmehr ist zu verstehen, abladen [helfen] brauche man nicht unentgeltlich, sondern gegen Bezahlung, und diejenigen, die dieser Ansicht sind, sind ja die Rabbanan!? – Tatsächlich nach R. Jose dem Galiläer, aber hinsichtlich des Aufladens vertritt sie die Ansicht der Rabbanan.

ה ת"ר (שמות כג, ה) כי תראה יכול אפי' מרחוק ת"ל כי תפגע אי כי תפגע יכול פגיעה ממש ת"ל כי תראה ואיזו היא ראייה שיש בה פגיעה שיערו חכמים אחד משבע ומחצה במיל וזה הוא ריס

5 Die Rabbanan lehrten:Wenn du siehst; man könnte glauben, auch aus der Ferne, so heißt es:wenn du begegnest; unter begegnest könnte man ein wirkliches Begegnen verstehen, so heißt es: wenn du siehst; wenn nämlich das Sehen dem Begegnen gleicht. Die Rabbanan berechneten: der siebeneinhalbte Teil eines Mil, gleich einem Ris.

ו תנא ומדדה עמו עד פרסה אמר רבה בר בר חנה ונוטל שכר:

6 Es wird gelehrt: Er gehe mitihm eine Parasange. Rabba b. Bar Ḥana sagte: Er nehme dafür eine Belohnung.

ז <big>מתני׳</big> אבדתו ואבדת אביו אבדתו קודמת אבדתו ואבדת רבו שלו קודם

7 VON SEINEM VERLORENEN UND DEM VERLORENEN SEINES VATERS GEHT SEIN VERLORENESVOR; VON SEINEM VERLORENEN UND DEM VERLORENEN SEINES LEHRERS GEHT SEINES VOR;

ח אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת שאביו הביאו לעולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא ואם אביו חכם של אביו קודמת

8 VOM VERLORENEN SEINES VATERS UND DEM VERLORENEN SEINES LEHRERS GEHT DAS SEINES LEHRERS VOR, DENN SEIN VATER BRACHTE IHN IN DIESE WELT, WÄHREND SEIN LEHRER, DER IHN WEISHEIT LEHRTE, IHN IN DAS LEBEN DER ZUKÜNFTIGEN WELT BRINGT. IST ABER SEIN VATER EIN GELEHRTER, SO GEHT DAS SEINES VATERS VOR.

ט היה אביו ורבו נושאין משאוי מניח את של רבו ואחר כך מניח את של אביו היה אביו ורבו בבית השבי פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו ואם אביו חכם פודה את אביו ואח"כ פודה את רבו:

9 TRAGEN SEIN VATER UND SEIN LEHRER EINE LAST, SO NEHME ER SIE ZUERST SEINEM LEHRER AB UND NACHHER SEINEM VATER. BEFINDEN SICH SEIN VATER UND SEIN LEHRER IM GEFÄNGNISSE, SO LÖSE ER ZUERST SEINEN LEHRER AUS UND NACHHER SEINEN VATER; IST ABER SEIN VATER EIN GELEHRTER, SO LÖSE ER ZUERST SEINEN VATER AUS UND NACHHER SEINEN LEHRER.

י <big>גמ׳</big> מנא הני מילי אמר רב יהודה אמר רב אמר קרא (דברים טו, ד) אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם

10 GEMARA. Woher dies? R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Die Schrift sagt:jedoch soll es keinen Armen unter dir geben, deines geht dem eines jeden anderen Menschen vor.

יא ואמר רב יהודה אמר רב כל המקיים בעצמו כך סוף בא לידי כך:

11 Ferner sagte R. Jehuda im Namen Rabhs: Wer genau danachhandelt, kommt schließlich dazu.

יב היה אביו ורבו נושאין משאוי וכו': תנו רבנן רבו שאמרו רבו שלמדו חכמה ולא רבו שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר כל שרוב חכמתו הימנו רבי יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זה הוא רבו

12 TRAGEN SEIN VATER UND SEIN LEHRER EINE LAST &C. Die Rabbanan lehrten: Unter Lehrer, von dem sie sprechen, ist ein Lehrer zu verstehen, der ihn Weisheitlehrte, nicht aber ein Lehrer, der ihn die Schrift und die Mišna lehrte – so R. Meír. R. Jehuda sagt, von dem er den größten Teil seines Wissens hat. R. Jose sagt, auch wer einem die Augen nur in einer Mišna öffnete, heiße sein Lehrer.

יג אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון שמואל קרע מאניה עליה ההוא מרבנן דאסבריה אחד יורד לאמת השחי ואחד פותח כיון

13 Raba sagte: Wie zum Beispiel R. Seḥora, der mir [die Bedeutung des Wortes] Somolistron erklärt hat. Šemuél zerriß sein Gewandüber einen Jünger, der ihm [folgende Stelle] erklärt hatte: mit einem [Schlüssel] mußte man den Arm durchstecken und mit dem anderen öffnete man geradeaus.

יד אמר עולא תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה וקורעין זה על זה ולענין אבדה במקום אביו אינן חוזרין אלא לרבו מובהק

14 U͑la sagte: Die Schriftgelehrten in Babylonienstehen vor einander auf und zerreißen über einander das Gewand; hinsichtlich des Verlorenen neben dem des Vaters beobachten sie esnur bei einem Hauptlehrer.

טו קבעי מיניה רב חסדא מרב הונא תלמיד וצריך לו רבו מאי אמר ליה חסדא חסדא לא צריכנא לך את צריכת לי עד ארבעין שנין איקפדי אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי יתיב רב חסדא ארבעין תעניתא משום דחלש דעתיה דרב הונא יתיב רב הונא ארבעין תעניתא משום דחשדיה לרב חסדא

15 R. Ḥisda fragte R. Hona: Wie verhält es sich mit einem Schüler, den sein Lehrer braucht? Dieser erwiderte: Ḥisda, Ḥisda, ich brauche dich nicht, du brauchst mich. Vierzig Jahre waren sie einander böse und besuchten einander nicht. R. Ḥisda verweilte vierzig Tage im Fasten, weil er R. Hona kränkte, und R. Hona verweilte vierzig Tage im Fasten, weil er R. Ḥisda verdächtigte.

טז איתמר רב יצחק בר יוסף אמר ר' יוחנן הלכה כרבי יהודה רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת הלכה כרבי יוסי

16 Es wurde gelehrt: R. Jiçḥaq b. Joseph sagte im Namen R. Joḥanans, die Halakha sei wie R. Jehuda; R. Aḥa b. R. Hona sagte im Namen R. Šešeths, die Halakha sei wie R. Jose. –

יז ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן רבו שלמדו חכמה מאי חכמה רוב חכמתו

17 Kann R. Joḥanan dies denn gesagt haben, R. Joḥanan sagte ja, die Halakha sei nach einer anonymen Lehre zu entscheiden, und wir haben gelernt: ein Lehrer, der ihn Weisheitlehrte!? – Unter Weisheit ist der größte Teil seines Wissens zu verstehen.

יח ת"ר העוסקין במקרא מדה ואינה מדה במשנה מדה ונוטלין עליה שכר גמרא אין לך מדה גדולה מזו ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן גמרא

18 Die Rabbanan lehrten: Befaßt man sich mit der Schrift, so ist dies etwas, aber nichts besonderes; wenn mit der Mišna, so ist dies etwas, und man erhält dafür auch eine Belohnung; wenn aber mit dem Talmud, so gibt es nichts bedeutenderes als dies. Laufe aber stets eher zur Mišna als zum Talmud. –

יט הא גופא קשיא אמרת בגמרא אין לך מדה גדולה מזו והדר אמרת ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא אמר רבי יוחנן

19 Dies widerspricht sich ja selbst; zuerst heißt es: wenn aber mit dem Talmud, so gibt es nichts bedeutenderes als dies, und nachher heißt es: laufe aber stets eher zur Mišna als zum Talmud!? R. Joḥanan erwiderte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel